לדיסוננס שנוצר בין עדינות הנושא האינטימי לבין הבוטות של הטיפול בו, נביא דוגמה, בהחלט קיצונית. היא ממחישה גם את המעבר החד מאלם גמור למבול מילים המתבטא באיךספור חוברות, ספרים, דפי עלונים ואף פתקאות בכתב יד. בפתח רובם אזהרה שקריאתם מותרת לאברכים בלבד.
מאת: גדעון ארן
פרופ' גדעון ארןמבין שלל המקורות בנוסח ״כל מה שלא העזת לשאול״, ו״עשה זאת בעצמך״ בענייני מין, בחרנו להתמקד במעץ עלון הדרכה רבני, אותו ז׳אנר נפוץ בעולם החרדי, בעצם ״עשרת (ארבעה־עשר) הדברות״ של המשגל הראשון בחיי חרדי צעיר. טקסט חינוך ופיקוח חצי־רשמי זה נמסר לבני ישיבות לפני טקס נישואיהם. נתעכב מעט על המסמך האותנטי בגלל התוכנות הבסיסיות שהוא מספק לנו בנוגע לתפיסת הגוף החרדי וניהולו.
נפתח בציטוט חלקי מתוך ״השלמות התנהגות החתן בלילה הראשון״:
1. בעת קיום המצווה צריך להיות חושך גמור בחדר.
2. ליטול ידיים שלוש פעמים לפני ואחרי המצווה.
3. קודם למצווה צריך לקרוא ״קריאת שמע שעל המיטה״ ואחר כך לברך ״הריני רוצה לקיים מצוות פריה ורבייה כמו שציווני האל״.
4. אסור שיהיה ספר קודש בחדר, ואם יש ארון שקשה להוציאו צריך לכסות הספרים כשתי מפות. וכן לכסות את מזהת החדר.
5. קודם למצווה, אחרי יציאה מהשירותים, יש להכות קלות את הכלה ככרכיה שבע פעמים כדי שלא תסיח דעתה מקדושת קיום המצווה, ואז להמתין עד קיום המצווה 12 רקות.
6. יש לנשק ולחכק את הכלה קודם לזיווג שיעשה החתן באון להכניע את הכלה. ובעת הזיווג לנשק ולחבק פעמיים. ואם הכלה סוררת אז ארכע פעמים.
7. החתן יבקש מהכלה בקול חזק שתאחז עם ידיה באברו. כי למטה מאותו מקום פי חטאת רובץ.
8. כל הזמן צריך להיות מכוסים כך שאף אבר לא ייחשף.
9. צריך לבקש בתקיפות יתרה מן הכלה שתוביל את האכר לאותו מקום.
10. אם קריעת הבתולין תכאיב לכלה יש לפייסה על ידי כך שתבין שזו מצווה חשובה כמצוות הנחת תפילין.
11 . אם יצא זרע לפני שנכנס האבר למקום, על החתן להתריע בתקיפות לכלה. ואז לצאת מיד ממיטתה כיוון שרינה כדין נידה גמורה.
14. בסיום. לצוות עליה להביא תבשיל שישיב את רוחו ולספר את שבהו של החתן בפניו.
לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.
